סטן רודן, עשר שנים לפטירתו

לזכרו של סטן, שחלף כבר עשור מאז שנפרד מאיתנו

ראיון לשיבולת שופט אדלמן, בערב חג המשק ה 45 (1994):

לצפיה ישירה »»

מילים שכתב דביר תומר לזכרו בעמוד הפייסבוק של הארכיון:

9 שנים ללכתו של סטן ז"ל.
הג'נטלמן האנגלי הראשון.

כנראה שאני עוד צעיר והייתי עדיין קטן,אבל למרות שזה נראה כאילו הוא רק בא, סטן ז"ל תמיד היה פה. נראה למביט מן הצד שאין סיכוי שהוא יסתדר שלא יתקבל ותיכף הוא מסתובב וחוזר אבל סטן נשאר. עד הסוף.
מי שלא הכיר אותו,ולקח זמן להכיר את סטן היה חושב שהוא מעמיד פנים. שהוא סתם מנסה להיות קיבוצניק. להיות איש אדמה. אבל סטן היה הדבר האמיתי. אחד שקם בבוקר בחריצות אין קץ,באהבה וכמו שאומרים בצבא,מגדיל ראש.

פעם שיצא לי לשבת על כנף הטרקטור שהוא נהג(סליחה בינדר…)שאלתי אותו למה הוא לא עוצר רגע לנוח. סטן ענה לי:"..תראה את גורי. הוא אבא של קיבוץ ולא עוצרת. אני רק ילד של קיבוץ פעם אני תנוח"…יכול להיות שהיתה זו יראת הכבוד לגורי או שהוא סתם פחד שבוסטי יתעצבן…

אנחנו דרדקי הבננות אהבנו את סטן. אהבנו לצחוק איתו(ולפעמים עליו) אהבנו שגם שהוא התעצבן הוא לא כעס,ומי כמו סטן ידע לסדר מיכלי בננות עם הmanitou …
סטן אהב את הmanitou וה manitou אהב אותו בחזרה..

במבט ראשון לזר שלא מכיר, סטן היה נראה מרוקאי..אבל שהוא התחיל לדבר…
בואי רגע היה אומר לי ,אני רוצה לדבר אותך..
היום היו מגדירים אותו כפמיניסט כי כשסטן דיבר הוא לא הבדיל או הפריד בין מגדרים…
כמה לא ניסינו ללמד,וכמה שהוא ניסה לחזור אחרינו(ולא הצליח..) לא היה בראש הנקרה אחד שדיבר כמו סטן,וכנראה שגם לא יהיה..
אבל כשהוא דיבר זה היה תמיד מעומק ליבו.

סטן אהב את ראש הנקרה את המקום ואת האנשים. לקח לו זמן אבל בסוף הוא הבין שראש הנקרה אוהבת אותו. גם האנשים.
הוא היה אדם צנוע ושקט וגידל את בניו באהבה ובמסירות ולא ויתר לרגע על "חינוך טוב". כי ג'נטלמן נשאר ג'נטלמן.

עד שזה הגיע לכדורגל…
ההתוודעות שלי לכדורגל אנגלי החלה אי שם בתחילת שנות ה 80 ואז נודע לי שסטן אוהד שרוף של…טוטנהאם. טוטנהאם? זה היה מקביל למישהו שאהד אצלנו את הפועל רמת גן. למה טוטנהאם? כי זו הקבוצה של היהודים…סטן היה מקשיב באדיקות לתוצאות בשידורי הרדיו של הבי.בי.סי. והיה דואג להזכיר לי שהם קבוצת גביע מצויינת רק בליגה לא הולך להם..
אבל היום היו בטוחים שהוא יושב לו שם למעלה חוכך את כפיו בהנאה למראה "התרנגולים" שנהפכו לקבוצת צמרת לגיטימית בליגה הטובה בעולם ובטח קורא לשמיל:בואי תראי איזה גול יפה…(ושמיל בטח עונה לו:עזוב תן לישון צהריים יש משחק של באר שבע בערב…) הוא היה מאוהדי הכדורגל השרופים בקיבוץ וכמעט ולא החמיץ משחק ביתי. תמיד באותו מקום "ביציע הדוממים"(ליד קרן ימין לצידו של אלי לופט..).
כאנגלי אמיתי סטן היה מעריך מהלך טוב מסירה טובה או הדיפה יפה של השוער. תמיד בנדנוד ראש והסבר מעמיק לאלי,בניגוד לצד השני שם עמד דלומי והוציא את שחף ואת ויקו מדעתם…
חוץ מפעם אחת במשחק נגד בוסתן הגליל לאחר כמה כיסוחים שסבלו שמוליק חי וצביקה לופט, שוב הוכשל האחרון ברחבה והשופט התעלם. סטן קפץ ממקומו כמי שנשכו נחש וצעק:
"שופט את לא פייר!!הוא בעטה לו ברגל!!!"…כי מעבר לאהבתו למשחק וכיבוד השופט, בעטו לילד של אלי ברגל ועל זה סטן לא יכול היה לעבור בשתיקה…

סטן לא דיבר רכיל ולא דיבר רעה. ואם היה לו משהו לומר היה מרים יד באסיפה, ממתין בסבלנות ואומר, וממילא חצי לא היו מבינים את שאמר…
אבל מעבר לכל מעלותיו כאדם טוב לב שהקפיד לכבד את הזולת, מעבר לכל חקוק סטן בזכרוני כאדם נעים הליכות. מוצר נדיר במחוזותינו…

מי היה מאמין איך שהזמן עובר.
אז נוח בשלום סטנלי, הג'נטלמן האנגלי הראשון,
אני מתגעגע…

הארכיון גם בפייסבוק  פייסבוק ארכיון ראש הנקרה

 ~ ~ ~

כל הזכויות שמורות © ארכיון ראש הנקרה
אין לעשות שימוש בתכני האתר ללא קבלת אישור.
לפניות: rahanarchive@gmail.com 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s